— מדריך
גיוס לחברות B2C בישראל: תפקידים, סורסינג ומה עושה השמה טובה
צמיחה, CRM ושימור, מונטיזציה ומוצר קונסיומר מקבלים התייחסות כקטגוריה אחת אצל מגייסים כלליים. הם לא. הנה מה שבאמת מבדיל השמה טובה ב-B2C, תפקיד אחר תפקיד.
מאת יובל אשכנזי, הדהאנטינג וייעוץ HR, עם רקע בפסיכולוגיה עודכן
תפקידי B2C הם לא סתם תפקידי טק עם תווית אחרת
על הנייר, מהנדס/ת backend באפליקציית קונסיומר ומהנדס/ת backend בחברת B2B SaaS נראים כמו אותה השמה. בפועל, תפקיד ה-B2C בדרך כלל אומר הרבה יותר משתמשים, שיאי תעבורה שמונעים מקמפיינים ועונות, ומוצר שנמדד כל יום בהמרה, שימור והכנסה ולא במחזור חידושים רבעוני. הרף הטכני לרוב זהה. מה שהוא נבחן מולו שונה.
מעבר להנדסה, חברות קונסיומר נשענות על פונקציות שתבנית B2B לא מכסה טוב: צמיחה ורכישת משתמשים, CRM ושימור, מונטיזציה ותמחור, וניהול מוצר קונסיומר, ואף אחת מהן לא נראית אותו דבר כשהלקוח הוא מיליון אנשים ולא כמה מאות חשבונות.
טקסונומיה קצרה של תפקידי B2C ייחודיים
- צמיחה / רכישת משתמשים: מריץ/ה ערוצים ממומנים ואורגניים (רשתות חברתיות, חיפוש, חנויות אפליקציות, שותפים) ונמדד/ת לפי LTV, CAC ותקופת החזר, לא רק נפח התקנות או הרשמות.
- CRM ושימור: אחראי/ת על מחזור החיים אחרי ההרשמה (אונבורדינג, פוש, מייל, סגמנטציה, החזרת משתמשים), קרוב יותר לניהול עסק חי קטן מאשר לשליחת קמפיינים.
- מונטיזציה ותמחור: אחראי/ת על איך המוצר מרוויח מאנשים פרטיים (מנויים, רכישות בתוך האפליקציה, הצעות, paywalls), בבדיקה וכיוונון מתמשכים.
- ניהול מוצר קונסיומר: עבודת מוצר שמבוססת על התנהגות משתמשים, משפכים וניסויים בקנה מידה, לא על רשימת פיצ'רים שנסגרה מול כמה לקוחות גדולים.
איך נראה מועמד/ת חזק/ה בכל תפקיד בפועל
בהנדסה, תסתכלו מעבר ל"עבד/ה בחברת קונסיומר" ושאלו באיזה קנה מידה ואיזה סוג מוצר: תפקיד שתומך באפליקציית קונסיומר נישתית ותפקיד שתומך בפלטפורמת B2C עם מיליוני משתמשים ביום דורשים יכולות שונות לגמרי, גם עם תואר תפקיד זהה.
לצמיחה ומונטיזציה, הסיגנל החזק ביותר הוא לא אילו ערוצים מישהו/י הריץ/ה, אלא האם הם יכולים להסביר החלטה במונחי LTV, תקופת החזר והתנהגות קוהורט, לא רק מדדי שטח כמו התקנות, הרשמות או CTR.
ל-CRM, שימור ומוצר קונסיומר, חפשו מישהו/י שמדבר/ת על המוצר כמו שמפעיל/ה מדבר/ת על עסק חי: מה השתנה אחרי ניסוי, שינוי מחיר או תיקון אונבורדינג ספציפי, ולמה, לא רק רשימת פיצ'רים שהושקו.
איפה הטאלנט באמת נמצא
הטאלנט של טק קונסיומר בישראל מרוכז בעיקר סביב תל אביב ורמת גן, והרבה ממנו עבר דרך כמה תחומי קונסיומר בקנה מידה גדול: אפליקציות מובייל וגיימינג, איקומרס, פינטק לצרכנים ומדיה דיגיטלית. סטודיואים גדולים כמו Playtika ו-Wildlife Studios, שתיהן חברות ש-Yuval HR עבדו איתן ישירות, הם בין המקומות שבהם נבנה חלק גדול מהניסיון בארץ בצמיחה, מונטיזציה ומוצרים חיים.
רבים ממועמדי ה-B2C החזקים לא מחפשים עבודה: הם באמצע ניסוי או השקה שאכפת להם מהם. כדי להגיע אליהם צריך פנייה ישירה ולא מודעת דרושים.
גם סיכון השארה שונה כאן
מוצרי קונסיומר פועלים בקצב של מדדים יומיים, קמפיינים ושיאים עונתיים, מה שיוצר סוג ספציפי של סיכון שחיקה: כמעט אין תקופה שקטה אמיתית, והשקה שנכשלה או רבעון חלש נראים במספרים מיד. לבדוק איך מועמד/ת התמודד/ה עם ניסוי או השקה שבאמת נכשלו, לא רק עם הצלחה, אומר יותר על התאמה מסיפור הצלחה נוסף.
שאלות נפוצות
גיוס ל-B2C באמת שונה מגיוס טק כללי?
ליבת ההנדסה לרוב חופפת, אבל כמה מהתפקידים הכי חשובים בקונסיומר, צמיחה, CRM ושימור, מונטיזציה ומוצר קונסיומר, נראים שונה מאוד מהגרסאות שלהם ב-B2B, ומגייס/ת בלי ניסיון ישיר בקונסיומר לרוב ממזג/ת אותם לתפקידים שהם דומים על הנייר אבל לא באמת.
מה לחפש בהשמת צמיחה או מונטיזציה ב-B2C?
שליטה ב-LTV, CAC, תקופת החזר וחשיבה ברמת קוהורט, לא רק ניסיון בערוצים או נפח התקנות והרשמות, שקל לייעל לכיוון התוצאה הלא נכונה.
Yuval HR עובדים רק עם חברות קונסיומר גדולות?
לא. ההשמות פרוסות על פני חברות קונסיומר גדולות (בהן סטודיואים כמו Playtika ו-Wildlife Studios) וגם מגוון רחב יותר של חברות B2C קטנות ובינוניות, בתפקידי הנדסה, מוצר, דאטה, צמיחה, CRM, קריאייטיב ומונטיזציה.
איך שונה סיכון השארה בגיוס B2C לעומת תפקידי טק אחרים?
מוצרי קונסיומר פועלים על מדדים יומיים ושיאים של קמפיינים ועונות בלי תקופה שקטה אמיתית, מה שיוצר דפוס שחיקה ספציפי ששווה לבדוק במפורש, במקום להניח שאתגרי ההשארה ב-B2C זהים לכל מקום אחר.
מדריכים קשורים
מגייסים בחברת צמיחה בישראל ורוצים דעה נוספת על החיפוש הבא?
קבעו שיחת היכרות של 15 דקות