— מדריך
מה זה Culture Fit ו-Manager Fit, ולמה זה סיכון הגיוס שרוב התהליכים לא בודקים
פערי מיומנות מתגלים בראיון. פערי Fit מתגלים כעבור שלושה חודשים, אחרי שתקופת ההודעה המוקדמת, עלות ההכשרה והרבעון שאבד כבר מאחוריכם. הנה איך בודקים את זה לפני שיוצאים עם הצעה.
מאת יובל אשכנזי, הדהאנטינג וייעוץ HR, עם רקע בפסיכולוגיה עודכן
Culture Fit הוא לא עניין של חיבה אישית
יש נטייה לצמצם את המושג culture fit לחיבה אישית, או לגיוס מישהו שדומה לאנשים שכבר נמצאים בצוות. הקיצור הזה מזיק. הוא מסנן בשקט לכיוון של אחידות, הוא חושף את החברה לסיכון משפטי אמיתי, והוא כמעט לא אומר כלום על מי שבאמת יצליח בתפקיד.
הגדרה שימושית יותר היא צרה יותר, וגם ניתנת לבדיקה. Culture fit הוא השאלה האם סגנון העבודה של אדם, הקצב שלו, איך הוא מתקשר, איך הוא מתמודד עם אי-ודאות, איך הוא מקבל משוב, תואם לאופן שבו הארגון פועל בפועל, יום יום. לא הערכים שכתובים בעמוד הקריירה. איך שזה באמת עובד בשטח.
זה מתפצל לשתי שאלות נפרדות, ורוב תהליכי הגיוס שואלים רק אחת מהן. האם האדם שותף לעקרונות המוצהרים של החברה? זו התאמת ערכים. האם הוא יכול לתפקד בקצב היומיומי של הצוות הספציפי הזה? זו התאמת סגנון עבודה.
Culture Fit ו-Manager Fit הם שני דברים שונים
Manager Fit צר יותר, ובפועל משפיע יותר: עד כמה מועמד/ת מתאים/ה לסגנון הספציפי של מי שינהל אותו/ה ישירות. איך נותנים שם משוב קשה. כמה אוטונומיה מקבלים כברירת מחדל, ועד כמה המעקב צמוד. איך מתמודדים עם קונפליקט. כמה מהר מחליטים כשהתמונה לא ברורה.
שני אנשים יכולים להתאים מצוין לתרבות של אותה חברה, ולא להתאים לאותו מנהל. וההפך קורה באותה תדירות. מי שפרח/ה תחת VP R&D שנותנ/ת חופש פעולה, יכול/ה להתקשות תחת מנהל/ת עם סגנון מעורב יותר, באותה חברה בדיוק, עם אותה משימה ואותם ערכים מוצהרים.
בגלל זה "כבר גייסנו אנשים כאלה וזה עבד" הוא טיעון חלש כשלעצמו. הוא אומר משהו על ההתאמה לחברה. הוא לא אומר כלום על ההתאמה למנהל/ת הזה/ו, לצוות הזה, בשלב הזה של צמיחת החברה.
למה רוב תהליכי הראיונות לא תופסים את זה
פערי מיומנות מתגלים כבר בתהליך הראיונות עצמו: משימת בית, סבב system design, בדיקת תיק עבודות. פערי Fit בדרך כלל מתגלים 60 עד 120 יום אחרי תאריך ההתחלה, אחרי שתקופת ההודעה המוקדמת כבר עברה, עלות ההכשרה כבר הושקעה, והצוות כבר ארגן את עצמו מחדש סביב העובד/ת החדש/ה. זה הרגע הכי יקר שבו חוסר התאמה יכול לצוץ.
מחקר מצוטט של Leadership IQ (שעליו מבוסס גם הספר שלהם "Hiring for Attitude") עקב אחרי מעל 20,000 עובדים חדשים ב-312 ארגונים, ומצא ש-46% מהם נחשבו להשמות כושלות בתוך 18 החודשים הראשונים. מתוך הכישלונות האלה, 89% יוחסו לגישה: יכולת קבלת משוב, אינטליגנציה רגשית, מוטיבציה, טמפרמנט. יכולת טכנית הייתה אחראית לרק 11%. הדבר שרוב הראיונות בנויים לבדוק, האם האדם מסוגל לבצע את התפקיד, הוא לא הדבר שמנבא את רוב הכישלונות המוקדמים.
עבור חברה בשלב צמיחה, העלות היא לא רק פתיחת החיפוש מחדש (ויש עוד סיכוני גיוס ששווה לבדוק לפני הצעה). זו עלות ההכשרה שכבר הושקעה, השיבוש לצוות קטן שכבר התארגן מחדש סביב התפקיד, ועבור השמה קריטית, רבעון שלם שאבד בדיוק בשלב שהכי קשה להשלים אותו בחזרה.
איך בפועל בודקים את זה לפני שיוצאים עם הצעה
זה חלק מעבודת הליבה בחיפוש, לא תוספת רכה. זה נשען על רקע בפסיכולוגיה ארגונית, לא על מבחן אישיות ולא על תחושת בטן: ראיון התנהגותי מובנה שנועד לחשוף איך מועמד/ת מתנהג/ת בתנאים ספציפיים, לא איך הוא/היא מתאר/ת את עצמו/ה.
לפני שהחיפוש מתחיל, אנחנו ממפים במפורש את סגנון העבודה בפועל של המנהל/ת המגייס/ת, דרך שאלות מובנות אליו/ה ובמידת האפשר גם לצוות הקיים. לא מניחים אותו מתוך תיאור התפקיד. סגנון העבודה של המועמד/ת נבדק אחר כך מול המיפוי הספציפי הזה, לא מול רעיון מעורפל של "התרבות שלנו".
החיפוש מתנהל כלולאת משוב מתמשכת מול הלקוח. כל סבב מחדד מה "התאמה" באמת אומרת עבור התפקיד הזה, הצוות הזה, בשלב הזה בדיוק של הצמיחה. התאמה נראית אחרת עבור העובד/ת הראשון/ה בדאטה בצוות של 15 איש, לעומת המהנדס/ת ה-20 בצוות ותיק, ותיאור תפקיד סטטי לא יכול ללכוד את ההבדל הזה לבד.
בפועל, מועמד/ת שעובר/ת תהליך כזה צריך/ה לצפות לשאלות על סגנון קבלת החלטות, סגנון משוב וסבילות לאי-ודאות, בנוסף לשאלות הסטנדרטיות מסוג "ספר/י לי על פרויקט", לא במקומן.
צ'קליסט קצר לפני שמוציאים הצעה
- בקשו מהמנהל/ת המגייס/ת דוגמאות אמיתיות: איך נותנים אצלו/ה משוב ביקורתי, כמה צמוד המעקב לעומת חופש הפעולה, ואיך מתקבלות החלטות תחת אי-ודאות.
- שאלו את המנהל/ת מה קרה לאדם האחרון שהיה בתפקיד הזה בדיוק, ולמה: קידום פנימי, עזיבה לחברה אחרת, או הוצאה מהתפקיד. התשובה בדרך כלל אומרת יותר מתיאור התפקיד עצמו.
- בקשו מהמועמד/ת דוגמה אמיתית אחת ליחסי עבודה עם מנהל/ת שעבדו טוב, ואחת שלא. שאלו מה היה ההבדל האמיתי.
- השוו בין שתי התשובות זו מול זו. פער כאן הוא המנבא החזק ביותר לעזיבה מוקדמת שצ'קליסט כזה יכול לחשוף לפני שיוצאים עם הצעה.
- תנו לזה משקל שווה לבדיקה הטכנית. התייחסו לזה כשער מקביל, לא כשובר שוויון שמופעל רק אחרי שהרף הטכני כבר נחצה.
למועמדים: איך בודקים Manager Fit בראיון
- שאלו את המנהל/ת איך נראתה המחלוקת האמיתית האחרונה עם מישהו/י מהצוות, ואיך היא נפתרה.
- שאלו מה היה המשוב בפעם האחרונה שמישהו/י בצוות פספס/ה דדליין, ואיך הוא נמסר.
- שאלו באופן ספציפי מה קרה לאדם האחרון שהיה בתפקיד הזה, ולמה. מנהל/ת שלא מצליח/ה לענות על זה בבירור, זה עצמו מידע.
שאלות נפוצות
האם Culture Fit הוא רק ניסוח מכובס ל"לגייס אנשים כמונו"?
כשמשתמשים בזה ברשלנות, כן, וזה בדיוק כשל הגיוס שצריך להיזהר ממנו. כשמשתמשים בזה נכון, culture fit עוסק בהתאמת סגנונות עבודה: קצב, תקשורת, קבלת החלטות, משוב. לא רקע משותף, אישיות או תחביבים. שני הדברים מתבלבלים מספיק פעמים כדי שכדאי לבדוק התנהגויות ספציפיות במקום ללכת לפי תחושה.
איך בפועל בודקים Culture Fit בראיון?
דרך שאלות התנהגותיות מובנות שממופות לסגנון העבודה האמיתי של המנהל/ת והצוות הספציפיים, לא שאלון ערכים גנרי. קודם ממפים את סגנון העבודה האמיתי של המנהל/ת, ואז בודקים את המועמד/ת מול המיפוי הספציפי הזה.
האם מועמד/ת יכול/ה להיות התאמה מצוינת לתרבות אבל התאמה גרועה למנהל/ת?
כן, וזה קורה הרבה. Culture fit פועל ברמת החברה. Manager Fit ספציפי לסגנון של אדם אחד: משוב, אוטונומיה, קצב, איך הוא/היא מחליט/ה דברים. מועמד/ת יכול/ה להזדהות עם הערכים והמשימה של חברה ועדיין להתקשות תחת סגנון של מנהל/ת מסוים/ת, ולהצליח תחת מנהל/ת אחר/ת באותה חברה בדיוק.
האם בדיקת Culture Fit ו-Manager Fit מאטה את תהליך הגיוס?
זה מוסיף שלב מובנה אחד, לא סבב חדש מאפס. מחקר מצוטט של Leadership IQ מייחס 89% מכישלונות עובדים חדשים לגישה ולא למיומנות, אז השלב שהכי הרבה מדלגים עליו הוא זה עם הסיכוי הגבוה ביותר למנוע השמה כושלת ויקרה. זה בדיוק מה ש-retained search בנוי לבדוק לפני שיוצאים עם הצעה, בניגוד למשפך של סוכנות בנפח גבוה שבנוי סביב מהירות איוש.
מי צריך להיות אחראי על בדיקת Culture Fit ו-Manager Fit: HR, המנהל/ת המגייס/ת, או המגייס/ת החיצוני/ת?
לשלושתם יש תפקיד, אבל הסדר חשוב. סגנון העבודה האמיתי של המנהל/ת המגייס/ת חייב להיות ממופה קודם, לפני שמתחילים לבדוק את המועמד/ת. בלי השלב הזה, בעצם בודקים את המועמד/ת מול רעיון כללי של "התרבות שלנו", במקום מול המנהל/ת שהוא/היא באמת יעבוד/תעבוד תחתיו/ה.
מקורות
מדריכים קשורים
מגייסים בחברת צמיחה בישראל ורוצים דעה נוספת על החיפוש הבא?
קבעו שיחת היכרות של 15 דקות