Yuval HR

— מדריך

סיכוני גיוס: מה בודקים לפני שמוציאים הצעה

Culture ו-manager fit הם סוג אחד של סיכון גיוס. זה השאר: לוודא מה באמת נכון, להבין למה מישהו/י באמת עוזב/ת, ולדעת אילו הצעות צפויות לקבל קונטר.

מאת יובל אשכנזי, הדהאנטינג וייעוץ HR, עם רקע בפסיכולוגיה עודכן

English

סיכון גיוס גדול יותר מ-fit

המדריך שלנו על culture ו-manager fit מכסה סיכון אחד ספציפי: האם סגנון העבודה של מועמד/ת תואם לצוות ולמנהל/ת. זה חלק אחד מתמונה גדולה יותר. השאר הוא אימות (האם מה שכתוב בקורות החיים ונאמר בראיון באמת נכון), מוטיבציה (למה מישהו/י באמת עוזב/ת, או באמת מעוניין/ת), וסיכון תזמון (האם הם באמת יגיעו ביום הראשון, או ייקחו קונטר ברגע האחרון).

לדלג על השלב הזה לא חוסך זמן. זה רק דוחה את עלות הגילוי לשלב מאוחר יותר, אחרי שההצעה נחתמה ותקופת ההודעה המוקדמת התחילה, שזו הנקודה הכי יקרה לכל אחד מהדברים האלה לצוץ בה.

בדיקת המלצות שבאמת אומרת משהו

בדיקת המלצות ששואלת "הייתם מעסיקים מחדש" ועוצרת שם מקבלת כן מנומס כמעט תמיד. בדיקה שימושית מבקשת דוגמה ספציפית: תארו מצב שבו האדם הזה חלק על החלטה, תארו איך הוא/היא התמודד/ה עם דדליין שפוספס, תארו מה הפתיע אתכם, לטובה או לרעה, אחרי שעבדתם איתו/ה חצי שנה.

תמיד שאלו עם מי עוד כדאי לדבר. מועמד/ת שמציע/ה רק ממליצים שכפופים לו/ה, ולא אנשים שניהלו אותו/ה, זה בפני עצמו משהו ששווה לשים לב אליו.

לתפקידים בכירים או מול לקוחות, שיחת המלצה שווה את השבוע הנוסף שלוקח לתאם אותה. לתפקידים שבהם הנזק מהשמה כושלת קטן יותר, בדיקה קלה יותר יכולה להיות מידתית. הנקודה היא לא לסמן כל תיבה, אלא להתאים את עומק הבדיקה למה שבאמת על הכף.

ודאו את הסיפור, לא רק את קורות החיים

מספרים בקורות חיים ("הגדלתי הכנסות ב-40%", "ניהלתי צוות של 12") הם טענות, לא עובדות, עד שבודקים אותן. שאלת המשך ספציפית, איך זה נמדד, על פני איזו תקופה, מה היה החלק שלכם מול חלק הצוות, בדרך כלל מפרידה תוצאה אמיתית מתוצאה מנופחת תוך שלושים שניות.

שימו לב לסיפור שמשתנה בין סבבי ראיונות. לא כל אי-התאמה היא דגל אדום, אנשים זוכרים דברים אחרת תחת לחץ. אבל תיאור שונה מהותית של אותו אירוע, שנמסר לשני מראיינים שונים, שווה לשאול עליו ישירות ולא להתעלם ממנו.

הבינו למה הם באמת עוזבים, או באמת מעוניינים

"מחפש/ת אתגרים חדשים" כמעט אף פעם לא התשובה האמיתית, ותהליך ראיונות טוב חופר שכבה אחת מעבר לזה: מה בדיוק חסר בתפקיד הנוכחי, והאם קונטר שהיה מתקן בדיוק את זה היה משנה את ההחלטה. אם התשובה הכנה היא כן, זה סיגנל אמיתי ששווה לחשוף לפני שיוצאים עם הצעה, לא אחרי שהיא נדחית.

אותה שאלה בכיוון ההפוך חשובה גם למעסיק: מועמדים שמעורפלים לגבי למה דווקא התפקיד הזה והחברה הזו, מעבר לשכר, סביר יותר שימשיכו לחפש גם אחרי שיקבלו את ההצעה.

הפחיתו סיכון קונטר לפני שהוא קורה

  • שאלו ישירות, לפני שההצעה יוצאת, איך המועמד/ת מצפה שהמעסיק הנוכחי יגיב, והאם חשבו על מה יגידו לקונטר.
  • שמרו על קצב. פער ארוך בין הראיון האחרון להצעה נותן למעסיק הנוכחי יותר זמן לגלות ולהגיב.
  • ודאו שההצעה מטפלת בסיבה האמיתית לעזיבה, לא רק בשכר, כי קונטר שרק תואם שכר לעיתים רחוקות מתקן את מה שבאמת הניע את החיפוש.
  • שמרו על קשר קליל בין קבלת ההצעה לתאריך ההתחלה. מועמד/ת שנעלם/ת במהלך תקופת הודעה מוקדמת ארוכה זה סיגנל ששווה לבדוק, לא להתעלם ממנו.

שאלות נפוצות

כמה המלצות מספיק?

שתיים זו רצפה סבירה לרוב התפקידים, שלוש לתפקידים בכירים או קריטיים. הכמות פחות חשובה מזה שהממליצים נבחרו גם על ידכם, לא רק על ידי המועמד/ת.

כדאי לבדוק המלצות גם למועמד/ת שבטוחים לגביו/ה?

דווקא אז. ביטחון שנבנה כולו על ביצועים בראיון הוא בדיוק נקודת העיוורון שבדיקת המלצות נועדה לתפוס.

מה סימן ריאלי לכך שמועמד/ת עלול/ה לקחת קונטר?

עמימות לגבי שכר כמניע, היסוס כששואלים ישירות איך המנהל/ת הנוכחי/ת יגיב/תגיב, ותקופת הודעה מוקדמת ארוכה מהרגיל, כולם שווים שיחה ישירה במקום הנחה.

הוגן לשאול מועמד/ת למה הוא/היא באמת עוזב/ת?

כן, כשזה נשאל נכון. המטרה היא לא לתפוס אותם, אלא להבין מה הם באמת צריכים הלאה, וזה גם המידע שמנבא אם הם יהיו מרוצים שנה אחרי שהתחילו בתפקיד החדש.

מדריכים קשורים

מגייסים בחברת צמיחה בישראל ורוצים דעה נוספת על החיפוש הבא?

קבעו שיחת היכרות של 15 דקות